המאגר התורני
שיעורים - מסכת מנחות
תקציר: את הביטוי "כסדרם" אפשר להבין לפי סדר הפרשיות בתורה, כשיטת רש"י. או – באופן פשוט יותר – כשיטת השימושא רבה, שהולכים לפי ימין המניח. שיטת רבינו תם, לעומת זאת, מחלקת בפועל בין ימין המניח לימין הקורא, באותו תפילין. על פי הסברו של הגרי"ד, שהסביר את החלוקה בין קיום המצווה לעצמו, לבין הפרסום שלה. שין אחד מפרסם החוצה את יציאת מצרים (קדש והיה כי יביאך), ושין אחד הוא כלפי האדם עצמו (שמע והיה אם שמוע). על פי הקבלה, אלו ואלו דברי א-לוהים חיים, שניהם נכונים. יש את מה שהעם צריך להניח, "זה כבודו", וזו שיטת רש"י, ויש "בקרובי אקדש" שהיא שיטת ר"ת. יש צד שבו העולם הפוך. בתחילה האדם נמצא מול הקב"ה, אך בהמשך, כאשר הוא מתעלה מעל עצמו, הוא כבר מכוחו של הקב"ה.
תקציר: את הביטוי "כסדרם" אפשר להבין לפי סדר הפרשיות בתורה, כשיטת רש"י. או – באופן פשוט יותר – כשיטת השימושא רבה, שהולכים לפי ימין המניח. שיטת רבינו תם, לעומת זאת, מחלקת בפועל בין ימין המניח לימין הקורא, באותו תפילין. על פי הסברו של הגרי"ד, שהסביר את החלוקה בין קיום המצווה לעצמו, לבין הפרסום שלה. שין אחד מפרסם החוצה את יציאת מצרים (קדש והיה כי יביאך), ושין אחד הוא כלפי האדם עצמו (שמע והיה אם שמוע). על פי הקבלה, אלו ואלו דברי א-לוהים חיים, שניהם נכונים. יש את מה שהעם צריך להניח, "זה כבודו", וזו שיטת רש"י, ויש "בקרובי אקדש" שהיא שיטת ר"ת. יש צד שבו העולם הפוך. בתחילה האדם נמצא מול הקב"ה, אך בהמשך, כאשר הוא מתעלה מעל עצמו, הוא כבר מכוחו של הקב"ה.
תקציר: מחלוקת הראשונים האם סתם כך מברכים ברכה נפרדת על תפילין של ראש, או רק אם סח בין תפילה לתפילה, מובילה אותנו לדיון ביחס בין מצוות תפילין של יד לתפילין של ראש. נבחן את ההבדל ביניהם במניין המצוות, מצוות קשירת תפילין, חקירה על מצוות מעשיות וקיומיות ועוד. לאור זאת, נעמיק ביסוד הרוחני של התפילין, בעיקר התפילין שבראש, שהם כעין הציץ במצח כהן הגדול.
תקציר: חג השבועות הוא יום טוב בטהרתו, ומסכת ביצה היא כנגדו (רמב"ם בפירוש המשניות). העיסוק שלנו הוא בסוגיית עירוב תבשילין, שלכאורה נועדה בשביל לפתור בעיה נקודתית של הכנה מיום טוב לשבת, אך טומנת בחובה רבדים שונים. כפי שנראה, ניתן למצוא ארבע גישות שונות ביחס לעירוב תבשילין – גישה לפיה זהו פתרון לחשש שמא יבואו לבשל מיום טוב לחול, גישה לפיה עקרונית אסור מיום טוב לשבת, אבל השבת מתארחת אצלך, גישה לפיה העירוב הוא חיבור בין שתי הקדושות, וגישה לפיה העירוב נועד בשביל השבת. מתוך כך, נעמיק בקדושת שבת ויום טוב, והיחס ביניהם.
תקציר: ימי העומר קשורים בטבורם לבנין בית המקדש, ולאור זאת אנחנו עוסקים בהם בימים אלו. ישנן שלוש גישות בנוגע לבנין בית המקדש השלישי – האם יבנה מהשמים, יבנה בידי משיח ו/או הצדיקים, וגישה לפיה יש מצווה עלינו לבנות את בית המקדש. כפי שנראה, הדיון תלוי גם בשאלת תכליתו של המקדש, האם מקום עבודת הקרבנות או מקום מפגש והשראת השכינה – ומתוך דיון זה נגיע לגישות המשלבות בין האפשרויות, ולהבנה לגבי מטרתנו בדורנו, להגיע לבית ה' בבחינת "לשכנו תדרשו – ובאת שמה".
תקציר: ממספר סוגיות בש"ס עולה שמזוזה היא חובת הדר. הדברים מסתברים, כיוון שהוא בפועל גר בבית, הוא זה שצריך לזכור את עשיית המצוות והאמונה ב-ה', והוא זה שזקוק לשמירה. אולם, מסוגיות ומקורות רבים עולה שמזוזה היא ביסודה חובת הבית – וממילא מסתבר שמזוזה היא גם חובת הבית וגם חובת הדר. ביסודה, מזוזה משרה שכינה על הבית ודואגת לקדושתו, דבר המסביר את ייחוד המזוזה דווקא בארץ ישראל, את ברכת המזוזה ועוד.
