"שאין שום שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, שהמשמח לב אומללים אלו דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים" (ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תרצ"ד). תלמידי הישיבה האלופים בחלוקת מתנות לאביונים כמצוותה, ע"פ הנחיות פיקוד העורף, במקלטים ובחדרי המדרגות השכונתיים. למרות המלחמה, מרימים את האווירה ברחבי העיר!"חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן נָטָה קָו לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ" (איכה ב', ח'). מתוך רצון לתיקון שבירת חומות ירושלים אשר הציון המרכזי שלהן הוא בחודש תמוז, יצא מו"ר רה"י יחד עם קבוצת תלמידים להתפלל תפילת ראש חודש בחומות העיר העתיקה בעכו. למקום בו הקבוצה התפללה ישנן כמה משמעויות מרכזיות. העיר עכו ככלל ונמל עכו, השוכן צמוד לחומות העיר העתיקה, בפרט, מציינים את השיבה לארץ ישראל אשר התאפיינה בהגעת יהודים במהלך כל הדורות (הרמב"ן, הרמב"ם והרמח"ל לדוגמא) דרך העיר. שם נוסף לנמל הוא הנמל הפיזני (Pisani), מלשון העיר פיזה (ממנו מגדל פיזה) אשר באיטליה, מקור האימפריה הרומית ממנה הגיע טיטוס וניתץ את חומות העיר ירושלים בתקופת ביהמ"ק השני. דווקא במקום זה, התקיימה תפילת ראש החודש החגיגית בליווי כלי נגינה, כמין תשובה לאותם אלו שרצו להשמיד אותנו בכל הדורות- מנבוכדנצאר הבבלי, דרך טיטוס הרומי, הצלבנים, העות'מאנים ועוד רבים אחרים. חודש טוב ומבורך, בו אנו מציינים אירועים קשים בהיסטוריה היהודית, אך גם מבינים את גודל הנס שבשיבת ציון והקמת מדינת ישראל היהודית. מתוך תהליך הגאולה הכללית, לישיבה ישנו חלק משמעותי בשינוי הדרמטי לטובה של הדמוגרפיה היהודית בעיר עכו, דבר שרה"י התייחס אליו בסיור שנעשה לאחר התפילה, דבר שלא היה יכול לקרות לפני הקמת הישיבה ע"י הרב בעיר. "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים"