התוועדות לכבוד הרב נעם

ישיבת ההסדר עכו

הרב נעם ורשנר שליט"א שימש ר"מ בישיבה במשך שבעה עשרה שנים רצופות – שנים מלאות עשייה, לימוד והשפעה עמוקה. בתקופה ארוכה זו הוא לא היה רק ר"מ שמוסר שיעורים, אלא גם דמות מחנכת, מלווה ותומכת, שהצליחה לגעת בלבבות של דורות רבים של תלמידים.

במהלך שנותיו בישיבה הרב נעם בלט בסגנונו המיוחד – שילוב של עומק תורני עם רגישות חינוכית, גישה פתוחה עם דרישה לערך ולאמת. הוא לא הסתפק בהעברת שיעור עיוני, אלא השקיע זמן רב בשיחות אישיות, בהכוונה ובהקשבה אמיתית לכל תלמיד ותלמיד. בזכותו, רבים גילו מחדש את הקשר שלהם ללימוד התורה ולחיי הרוח.

דמותו של הרב נעם לא התעצבה רק בין כתלי בית המדרש, אלא גם מחוצה להם. לצד עבודתו החינוכית, הרב נעם משמש במשך שנים רבות כרב סיירת גולני במסגרת שירותו במילואים. פעמים רבות נקרא לדגל, ולעיתים ולא היה נמצא בישיבה בשל מחויבותו למדינה ולעם ישראל. למרות המרחק שנכפה עליו לעיתים, תלמידיו הרגישו תמיד את נוכחותו, את מסירותו ואת דוגמתו האישית המיוחדת – אדם שמחבר בין תורה לעשייה, בין רוח למסירות נפש ממשית.

הרב נעם חינך לא רק מתוך ספרים, אלא מתוך דוגמה אישית. ענווה, ישרות ואכפתיות היו טבועים בכל צעד שלו, ובכך היה לדמות מופת עבור תלמידיו – דמות של רב שהוא גם מחנך, מורה דרך ואדם פשוט.

כעת, לאחר שבעה עשרה שנים, כשהרב נעם עוזב את בית הישיבה, כולנו מרגישים את גודל החיסרון. אבל לצד תחושת הגעגוע, נשארים בליבנו שיעורים, מסרים וזיכרונות שילוו אותנו תמיד. מפעל חייו בישיבה טבוע באלפי תלמידים, הנושאים את תורתו ואת דרכו איתם הלאה לכל מקום שילכו.

לציון פרידה זו, הוציאה הישיבה ספר מיוחד המוקדש לרב נעם – ספר הכולל שיעורים, לצד זיכרונות ומילים חמות של תלמידים ורבנים אשר זכו לשהות במחיצתו וללמוד ממנו לאורך השנים. ספר זה הוא ביטוי קטן להוקרה גדולה על דמותו ופועלו.

(התמונה צולמה בערב הפרידה בישיבה)






By ישיבת ההסדר עכו August 20, 2026
תקציר: השיעור פותח בניתוח מחלוקת רבי ורבי יוסי במסכת שבת לגבי מלאכת "לש", ומציג חקירת יסוד בהגדרת המלאכה: האם האיסור הוא עצם מפגש הנוזל עם המוצק (כדעת רבי, לפיה "נתינת מים זו היא שרייתן"), או שמא נדרשת יצירת עיסה וערבוב פיזי (כדעת רבי יוסי, הסובר "אינו חייב עד שיגבל"). דיון זה מתפתח סביב הבחנת הגמרא ואמוראיה בין חומרים שונים, תוך חלוקה בין חומרים "בני גיבול" (כמו קמח ועפר) לבין חומרים שאינם בני גיבול (כמו אפר, דיו ומורסן). בעוד שחלק מהראשונים (כתוספות והראב"ד) מחלקים ברמות השונות של היעדר הגיבול בחומרים אלו, להלכה פוסקים רוב הראשונים והרמב"ם כדעת רבי יוסי, בעוד שחלק מפוסקי אשכנז והשולחן ערוך החמירו כדעת רבי. בהמשך השיעור נבחנת שיטת הרמב"ם, אשר אינו מקדיש הלכה נפרדת ללש ומבאר שחומר שאינו בר גיבול (כמו אפר או מורסן) הוא חומר שגיבולו אינו מועיל לו פיזית, ולכן מותר לערבו לכתחילה. השיעור מסכם בהבחנה רעיונית עמוקה במלאכת לש בין ה"אב" ל"תולדה": ה"אב" מתמקד ברצף העבודה של סדר הפת (מלמעלה למטה)—הוצאת כוחו של הקמח אל הפועל והמשך עיבוד הגרגרים לאחר הטחינה, שלב בו עצם החיבור למים נחשב מלאכה; לעומת זאת, ה"תולדה" מוגדרת על פי הדמיון בתוצר הסופי, דהיינו יצירת ישות חדשה ומחוברת של חומרים (כמו זרע פשתן ושומשמין שמתערבים ונתלים זה בזה).
By ישיבת ההסדר עכו August 19, 2026
הישיבה חזרה לעיר - התורה ממשיכה להתחזק בעיר! ה ישיבה התחילה את שנה"ל הישיבתית בג' באלול (א') האחרון עם 200 תלמידים! אבל המספר הזה הוא הרבה יותר ממספר. כמעט 200 בחורים שבחרו להגיע לעכו, ללמוד בה, לחיות בה ולבנות בה. כמעט 200 צעירים שמביאים איתם תורה, אמונה, רוח, עשייה ואהבת ישראל. במשך השנים הישיבה הפכה לחלק בלתי נפרד מהעיר כאשר היא מחזקת את הקהילה, מעורבת בחיי העיר, מוסיפה תורה וערכים, ומרימה את הרוח כי ישיבה היא לא רק בית מדרש. ישיבה היא אנשים, היא עשייה, היא אחריות, היא חיבור בין תורה, ישראליות ויהדות. והשנה, כשכמעט 200 תלמידים פותחים את זמן אלול בעכו, אפשר להרגיש שהרוח ממשיכה לעלות. ישיבת ההסדר עכו - תורה שמרימה את הרוח
By ישיבת ההסדר עכו August 19, 2026
By ישיבת ההסדר עכו June 24, 2026
By ישיבת ההסדר עכו June 24, 2026
תקציר: השיעור פותח בניתוח מחלוקת רבי ורבי יוסי במסכת שבת לגבי מלאכת "לש", ומציג חקירת יסוד בהגדרת המלאכה: האם האיסור הוא עצם מפגש הנוזל עם המוצק (כדעת רבי, לפיה "נתינת מים זו היא שרייתן"), או שמא נדרשת יצירת עיסה וערבוב פיזי (כדעת רבי יוסי, הסובר "אינו חייב עד שיגבל"). דיון זה מתפתח סביב הבחנת הגמרא ואמוראיה בין חומרים שונים, תוך חלוקה בין חומרים "בני גיבול" (כמו קמח ועפר) לבין חומרים שאינם בני גיבול (כמו אפר, דיו ומורסן). בעוד שחלק מהראשונים (כתוספות והראב"ד) מחלקים ברמות השונות של היעדר הגיבול בחומרים אלו, להלכה פוסקים רוב הראשונים והרמב"ם כדעת רבי יוסי, בעוד שחלק מפוסקי אשכנז והשולחן ערוך החמירו כדעת רבי. בהמשך השיעור נבחנת שיטת הרמב"ם, אשר אינו מקדיש הלכה נפרדת ללש ומבאר שחומר שאינו בר גיבול (כמו אפר או מורסן) הוא חומר שגיבולו אינו מועיל לו פיזית, ולכן מותר לערבו לכתחילה. השיעור מסכם בהבחנה רעיונית עמוקה במלאכת לש בין ה"אב" ל"תולדה": ה"אב" מתמקד ברצף העבודה של סדר הפת (מלמעלה למטה)—הוצאת כוחו של הקמח אל הפועל והמשך עיבוד הגרגרים לאחר הטחינה, שלב בו עצם החיבור למים נחשב מלאכה; לעומת זאת, ה"תולדה" מוגדרת על פי הדמיון בתוצר הסופי, דהיינו יצירת ישות חדשה ומחוברת של חומרים (כמו זרע פשתן ושומשמין שמתערבים ונתלים זה בזה).
By ישיבת ההסדר עכו June 18, 2026
"שאין שום שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות, שהמשמח לב אומללים אלו דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים" (ערוך השולחן, אורח חיים, סימן תרצ"ד). תלמידי הישיבה האלופים בחלוקת מתנות לאביונים כמצוותה, ע"פ הנחיות פיקוד העורף, במקלטים ובחדרי המדרגות השכונתיים. למרות המלחמה, מרימים את האווירה ברחבי העיר!"חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית חוֹמַת בַּת צִיּוֹן נָטָה קָו לֹא הֵשִׁיב יָדוֹ מִבַּלֵּעַ וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה יַחְדָּו אֻמְלָלוּ" (איכה ב', ח'). מתוך רצון לתיקון שבירת חומות ירושלים אשר הציון המרכזי שלהן הוא בחודש תמוז, יצא מו"ר רה"י יחד עם קבוצת תלמידים להתפלל תפילת ראש חודש בחומות העיר העתיקה בעכו. למקום בו הקבוצה התפללה ישנן כמה משמעויות מרכזיות. העיר עכו ככלל ונמל עכו, השוכן צמוד לחומות העיר העתיקה, בפרט, מציינים את השיבה לארץ ישראל אשר התאפיינה בהגעת יהודים במהלך כל הדורות (הרמב"ן, הרמב"ם והרמח"ל לדוגמא) דרך העיר. שם נוסף לנמל הוא הנמל הפיזני (Pisani), מלשון העיר פיזה (ממנו מגדל פיזה) אשר באיטליה, מקור האימפריה הרומית ממנה הגיע טיטוס וניתץ את חומות העיר ירושלים בתקופת ביהמ"ק השני. דווקא במקום זה, התקיימה תפילת ראש החודש החגיגית בליווי כלי נגינה, כמין תשובה לאותם אלו שרצו להשמיד אותנו בכל הדורות- מנבוכדנצאר הבבלי, דרך טיטוס הרומי, הצלבנים, העות'מאנים ועוד רבים אחרים. חודש טוב ומבורך, בו אנו מציינים אירועים קשים בהיסטוריה היהודית, אך גם מבינים את גודל הנס שבשיבת ציון והקמת מדינת ישראל היהודית. מתוך תהליך הגאולה הכללית, לישיבה ישנו חלק משמעותי בשינוי הדרמטי לטובה של הדמוגרפיה היהודית בעיר עכו, דבר שרה"י התייחס אליו בסיור שנעשה לאחר התפילה, דבר שלא היה יכול לקרות לפני הקמת הישיבה ע"י הרב בעיר. "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים"
By ישיבת ההסדר עכו June 16, 2026
Show More