אודות הישיבה

ישיבת ההסדר עכו ניצבת בחזית המבחן הלאומי של הערים המעורבות בישראל. 

הישיבה מונה כ-220 בחורים. על ארון הקודש של הישיבה מתנוסס מאמרם של חז"ל – "תלמוד גדול המביא לידי מעשה". הישיבה דוגלת בלמידה משמעותית המחברת את תורת הדורות עם נפש הלומד ומעוררת לקיחת אחריות, לעשייה והגשמה בדור של גאולה.

העיר עכו היא המטרופולין של הגליל המערבי, ימיה כימי ההיסטוריה, מכאן גם שמה - מקום ממנו התחילה היבשה כשהקב"ה אמר לים "עד כה תבוא"- עכו!

עכו מוזכרת בספר יהושע, ומקודשת בקדושת ערים מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון. במשך כל ההיסטוריה עכו הייתה הגשר והקשר בין העם הגולה לבין ארצו העתיקה. 

הגמרא מספרת על חכמים שהיו מגיעים לעכו, "ר' אבא מנשק כיפי (סלעי) דעכו". כך הגיעו לעכו גדולי הדורות כמו בעלי התוספות, הרמב"ן שהשאיר בה את חותמו, הרמב"ם, ובדורות מאוחרים יותר הרמח"ל.  

עם הקמת המדינה שוחררה עכו אך נשארו בה האוכלוסייה הערבית. ברבות השנים החלה נטישה של תושבים יהודים את העיר והרוב היהודי עורער. 

ישיבת עכו הוקמה באלול תשס"ב מיסודה של ישיבת ההסדר מעלות. בראש הישיבה עמד הרב יוסי שטרן שלימד אז בישיבה הגבוה באלון מורה. כבר בשנותיה הראשונות צמחה הישיבה להיות בין הישיבות הגדולות עם למעלה מ-150 תלמידים. הרב יוסי למד בישיבת מעלות משם שאב את תורת ארץ ישראל, ומישיבת אלון מורה לקח את החלוציות וההגשמה הנחושה. הישיבה משלבת את לימוד התורה המשמעותי, במעורבות התנדבותית בעיר לחיזוק היהדות, ושגשוגה של העיר.

לישיבה אין עסק בפעילות מכל סוג נגד ערבים, אך ורק דרך חיזוק חיובי של התיישבות יהודית, השארת הדור הצעיר, והטמעה של מורשת עכו היהודית ההיסטורית והנחלתה.

הודות לגידול של הישיבה, בתלמידים ובפעילות עירונית, הצליחה הישיבה להקים תוך שנים בודדות את מבנה הקבע של הישיבה, קמפוס הכולל בית מדרש מרווח, מבני ציבור ומעונות מהיפים בארץ.

הישיבה היא חלק מרשת ישיבות בנ"ע שסייעה יחד עם העירייה בהקמת היכל הישיבה.

מיקומה של קריית הישיבה הוא בליבה של העיר, בין העיר המערבית למזרחית (קרוב יחסית לרכבת). המיקום האסטרטגי ונוסף לו האופי המזמין של הישיבה, הפכו את הישיבה לאבן שואבת, לסלע קיום וללב פועם בתחייתה היהודית המחודשת של העיר. 

בית המדרש הוא ארצישראלי. בישיבה מלמדים רבנים מכל קצוות הקשת של הישיבות התורניות הלאומיות, רבנים מישיבת הר עציון לצד רבנים מישיבת מרכז הרב והר המור בהרמוניה. הקו של הישיבה הוא החינוך. מירב תשומת הלב ניתן לאופן המעשי בו תלמיד ימצא את עצמו מאמין, שמח בתלמודו ואוהב את הבריות. הישיבה שמרנית במסגרתה ופתוחה במחשבתה. צוות הישיבה לא קופא על שמריו ומפתח מעת לעת כלים חדשים ודרכים חינוכיות וחברתיות להבטיח תהליך משמעותי ובר קיימא בחיי הבנים. 

השרות הצבאי הוא חלק אינטגרלי משנות הלימוד בישיבה. נעשית הכנה מיטבית לקראת השרות הצבאי, ובמשך כל השרות הישיבה מלווה את התלמידים בביקורים, מכתבים, קשר אישי וארגון ימי לימוד בישיבה. 

הישיבה פועמת בתוך העיר בתחומי החינוך, החסד, קליטת עליה, התיישבות עירונית, חיזוק היהדות, מעורבות קהילתית. הפעלת בית מדרש לסטודנטים לא דתיים, ופעילות בשכונות סביב מעגל השנה.

מעגלי ההשפעה המתרחבים ברבות השנים ניכרים היטב בתפנית שעושה העיר בשנים האחרונות.

יזמות: כבר בשנותיה הראשונות של הישיבה הקים הרב יוסי את מדרשת מרחביה. ע"ש קצין שלמד בישיבה, עמיחי מרחביה הי"ד, שנפל בקרב המפורסם בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. כיום מדרשת לימוד וסיור גליל היא מהמדרשות הגדולות בארץ ומקיימת פעילות רחבה של סיורים, ופעילות חינוכית ענפה בגליל ובכל חלקי הארץ. המרכז גם ייסד ומפעיל את בית כנסת הרמח"ל בעכו העתיקה כאתר מורשת לאומי לאחר מיזם בניה ומולטימדיה עדכני.

לשם הרחבת הפעילות וסיוע לצמיחתה של העיר, לקחה הישיבה עם מרכז סיור גליל תחת חסותה את מט"י (מטה טיפוח יזמות) ומפעילה אותו ברוח הישיבה לרווחת התושבים בגליל המערבי. כמו כן, הוקם בחסות הישיבה בשנת תשע"ט מרכז משפחה הפועל בקרב אוכלוסיות מגוונות בעיר להשכנת שלום בית בין איש לאשתו, ובין הורים לילדיהם. המרכז מעסיק מנחים ומטפלים, ויוזם כנסים ופעילות תרבותית לחיזוק ערכי המשפחה.

שאיפת הישיבה וחזונה, שקהילת הבוגרים יביאו תלמודם לידי מעשה, ויאירו את הערכים של אהבת המדינה וגאולתה לאור חזון הנביאים בכל מקום שהם.

ר' יהודה אלחראזי מגדולי משוררי יהדות ספרד, כתב על עכו לאחר שביקר בה:

"ותשא משלה ותאמר: אני עכו, אני הוד כל מדינה. 

כלילת חן ואין קץ לתכונה. 

והכרמל סביבי עם לבנון. ושם נגלה כבוד שוכן מעונה. 

וארצי מימות עולם קדושה. ואנוכי שכנה לשכינה." 

ר' יהודה אחינו, מי יגלה עפר מעיניך, לחזות עין בעין איך העיר ההיסטורית, קמה ומתנערת, מתעוררת ומתחדשת, ונהיית שכנה לשכינה.