מנהג ישראל להיות ערים בליל שבועות וללמוד תורה. הלכות שונות נוגעות למנהג זה כמו אמירת ברכות השחר, ברכה על הציצית ועוד.

המנהג ללמוד תורה בליל שבועות מובא במגן אברהם[1] הכותב כי נהגו ללמוד בליל שבועות כל הלילה, כדי לתקן את השינה שישנו בני ישראל בלילה שקודם למתן תורה, כמתואר במדרש.

מעבר לעצם הטעם למנהג, ניתן ללמוד מכאן גם את משמעות ומטרת הלימוד ולהסיק מכאן מסקנות מעשיות. עיקר העניין הוא יום שבועות, והלימוד של הלילה נועד להיות הכנה ראויה לקראתו. על כן היודע שכל חג השבועות יעבור עליו בשינה וכאבי ראש עקב חוסר השינה בלילה, טוב אם ישן בחלק מהלילה וינצל את חג השבועות לפי כוחו ללימוד תורה.

האר"י ז"ל תיקן אמירת תיקון לליל השבועות ונהגו בעיקר בקהילות עדות המזרח לאומרו, וביתר הזמן ללמוד איש כאוות נפשו. יש שנהגו ללמוד את הסוגיות בפרק "אמר רבי עקיבא" במסכת שבת המדברות על מתן תורה (דפים פו.-פט:) ויש שנהגו ללמוד בספר המצוות לרמב"ם או באזהרות לרס"ג.

חיילים ואנשי ביטחון העומדים על משמרתם בוודאי צריכים לכלכל נכון את מעשיהם שלא ידחה המנהג את עיקר חיובם והיא היכולת לשמור כראוי. אם השמירה דוחה את הלכות יו"ט (כהאזנה בקשר וכד') משום פקוח נפש, כל שכן שתדחה את מנהג אמירת תיקון ליל שבועות.

לגבי ברכות השחר בבוקר למי שלא ישן, מובא בשו"ע[2] שיטול ידיו ללא ברכה, אך אם הולך לשירותים יברך אח"כ 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר'.

לגבי ברכת ציצית, כיוון שיש ספק, יצא ידי חובה על ידי ברכת הטלית שלובש בבוקר[3].

לגבי ברכת התורה, מפשט דברי מרן[4] משמע שיש לברך, אך נחלקו האחרונים בכך[5], ועל כן אם יכול, ישמע מאחר שישן ויתכוון לצאת ידי חובה והמשמיע יתכוון אף להוציא ידי חובה. בכל אופן, אם ישן ביום הקודם יוכל לברך לעצמו בבוקר (בודאי טוב הדבר באם גורם הדבר למבוכה לאדם ש"נתפס ישן" שיברך בשביל כולם).

ביחס לשאר ברכות השחר המנהג הוא שגם מי שלא ישן מברך, שכן נתקנו הם על סדר העולם והמציאות[6], אך מרן פסק שיברכם ללא הזכרת ה' בברכות שלא נתחייב, ועל כן טוב שישמע מאחר או שיברך ללא הזכרת השם.

לגבי "אלוקי נשמה" וה"מעביר שינה", אף האשכנזים מודים שללא שינה לחלוטין בכל הלילה יש לשמוע מאחר, או שלא יברך כלל.

[1] סימן תצד'.

[2] או"ח סימן ה' סעיף יג'.

[3] משנ"ב תצ'ד ס"ק א'.

[4] או"ח מ"ז, י"ב.

[5] עיין משנ"ב שם.

[6] דעת הרמ"א ס' מ"ו, ח'.

גרסת הדפסה

שלח לחבר