התבוננות מחודשת בקריעת ים סוף - פרשת בשלח
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

קריעת ים סוף הוא מהאירועים המכוננים בתולדות עם ישראל. התבוננות מחודשת בדרך המוסר, החסידות והמבט הלאומי מלמדים את זויות חדשה במאורע חשוב זה.

פרשת בשלח מציגה בפנינו את שירתו הגדולה של העם על נס קריאת ים סוף. נאמר בשירה זו: "זה א-לי ואנווהו", ומכאן למדו חכמים שההתגלות על ים סוף הייתה גדולה אפילו מהמראות שראו הנביאים - ראתה שפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל בפתיחת השמיים בנבואת מעשה מרכבה, עד שכל אחד היה יכול להראות באצבעו "זה א-לי  ואנווהו". גודל המראה ונוראתו גרמו לחיזוק באמונה והיראה של עם ישראל כולו, כפי שנאמר: "וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו".

ננסה לעמוד על גדלו של המעמד מזוויות שונות של התבוננות.

מוסר

קודם קריעת הים נושאים ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם. הים לפניהם והמצרים אחריהם, ועל כן מזדעק העם אל משה.

ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בנ"י ויסעו.

הקב"ה מלמד את ישראל כי לפעמים גם כאשר נראית הצרה מלפנים ומאחור ולכאורה אין מוצא, הפתרון הפשוט הוא ההליכה קדימה מכח האמונה הפשוטה. כך מסביר גם ר' חיים מוולוז'ין בספרו 'נפש החיים', וזה לשונו:

רצונו לומר שבהם תלוי הדבר, שאם הם יהיו בתוקף האמונה והבטחון ויסעו הלוך ונסוע אל הים, סמוך לבם לא יירא, מעוצם בטחונם שוודאי יקרע לפניהם.

חסידות

ים סוף, כשמו, מסמל את המציאות של העולם הזה הסופי והמוגבל. קריעת ים סוף כמוה כקריעת המציאות הגשמית העוטפת את ההוויה הרוחנית הגנוזה במעמקי הבריאה, ועל ידי קריעת המציאות הסופית המצומצמת מתגלה יכולתו הבלתי מוגבלת של הבורא יתברך.

הדרך להגיע אל ההתגלות, ע"פ החסידות, היא ההתבטלות - מידת הענווה שתכליתה להיות בטל לרצון השי"ת. ידוע, שבטל הם אותיות טבל. הטבילה במים מבטאת את הטהרה ואת החזרה לראשוניות - ההתבטלות בתוך מקווה מים חיים.

החסידות אימצה לעצמה את הטבילה כאחד מיסודותיה. קריעת ים סוף, ניתנת להתפרש כטבילה המונית - העם כולו עובר בתוך הטריטוריה של הים, בתוכו, ובהתבטלות הזו זוכה למדרגה הגבוה של גילוי הנסתר - "זה א-לי".

רמז נוסף להבנה זו של קריעת הים היא בהקבלת המאורעות שארעו לעם ישראל עם התהליך העובר גר הבא להתגייר. כשם שהגר עושה ברית מילה, מקריב קרבן וטובל ולבסוף מקבל עליו עול מצוות - כך עם ישראל לפני קבלת המצוות דהיינו מתן תורה, עושה ברית ברית במצרים, מקריב את קרבן הפסח, וכנגד הטבילה עובר בתוך ים סוף.

לאומיות

מעמד קריעת ים סוף נתפס מבחינה לאומית כקריעת המצריות מתוכנו. השלב הראשון בגאולה היה עשר המכות והיציאה ממצרים, אך לאחר מכן מוכרח לבוא השלב השני - הוצאת מצרים מתוכנו.

לאחר שעם ישראל השתעבד תחת ידם האכזרית של המצרים כל כך הרבה זמן, לא מספיק רק לברוח מהרע - הרע עדיין רודף אחרינו מתוך שהוא השתרש בנו ואנחנו בו, ועל כן צריך להוקיע את הרע מתוכנו. הנס של קריעת ים סוף היה בכך שהמצרים רדפו אחרי ישראל וישראל כביכול טמנו להם מלכודת בים, ובכך הוציאו את המצריות מתוכם.

גם בגאולה האחרונה לה זכינו ברחמים גדולים לצאת מהגלות ולחזור לארץ ישראל - הגלות  רודפת אחרינו. רבים מאיתנו לא מצליחים להשתחרר מהמנטליות הגלותית - בין זו הדתית ובין זו החילונית המחקה את מעשיהם של אומות העולם, וכמו בגולה תמיד עיניה נשואות - מה יאמרו הגויים. קריעת ים סוף באה ללמדנו כי לאחר היציאה מהגלות צריך להמשיך ולהוציא את הגלות מאתנו.

בזכות זה יתקיים בנו הסבר נוסף של אותו המעמד המובא במדרש - "באותה שעה (שעברו את הים) ברא להם הקב"ה ארץ חדשה". ההקבלה בין קריעת הים לבריאת העולם - בה גם כן נקוו המים ונראתה היבשה, מובילה אותנו לציפייה כי גם בעת הזאת שמתקיים בנו "עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", נזכה לתחייה הישראלית שהיא כעין בריאה חדשה שתכליתה עולם טוב יותר של שלום אמת וצדק הנובעים מהשראת השכינה בעולם.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים