גאולה תתנו לארץ – פרשת בהר
 
ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן

המצוות השונות המופיעות בפרשת בהר ביחס לארץ ישראל הן ביטוי לקשר המהותי בין עם ישראל וארצו, והן מתארות את המדרגות השונות בקדושת הארץ.

פרשת בהר עוסקת רובה ככולה בקדושתה של ארץ ישראל ובדינים הנובעים מקדושה זו. מצוות השמיטה והיובל, בהם נפתחת הפרשה, מבטאים היטב את סגולתה הפנימית של הארץ. בספר 'הכוזרי' מרבה ריה"ל לתאר את מעלתה של הארץ, ושם מוזכרת גם מצוות השמיטה כעדות לקשר של הארץ עם השי"ת, עד כדי כך שהארץ עצמה מצווה לשבות:

הארץ הזאת הנועדת להיישרת כל העולם, הוכנה כנחלה לשבטי בני ישראל מאז נפלגו הלשונות כמה שנאמר: "בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו". אף אברהם לא הוכשר להדבק בענין האלוה, ולכרת האלוה עמו ברית אמנה, היא ברית בין הבתרים,  כי אם אחרי אשר הגיע לארץ הזאת. מה תאמר אפוא לעם הסגלה אשר זכה לשם -  עם ה', בארץ המיוחדת הנקראת -  נחלת ה'... האינך רואה כי הארץ אף היא נתחייבה בשמירת שבתות כמה שנאמר "שבת הארץ" "ושבתה הארץ שבת לה'" ולכן לא הותר לנו למכר כל נחלה בארץ הזאת לצמיתות כי כה אמר האלוה כי לי הארץ ודע כי מועדי ה' ושבתות ה' תלויים אך ורק בנחלת ה'".

וכך מתפרשים הדברים בדברי הרב זצ"ל [1]:

סגולת הארץ וסגולת האומה מתאימות יחד. כשם שהאומה היא מיוחדת לרוממות האלוהית במעמקי חייה, כך הארץ, ארץ ה', מכשירה את העם היושב עליה בנחלת עולמים... נשמת האומה והארץ יחדיו פועלות את יסוד הויתן, תובעות את תפקידן להוציא אל הפועל את עריגת קדושתן, בשנת שבתון".

הקשר העמוק שבין ישראל לארצו ניתן להבנה דרך תופעה טבעית כמו נדידת הציפורים. הציפור הקטנה, שעפה מאות ק"מ ממקום למקום, בחזרתה 'יודעת' להגיע בדיוק למקום בו הייתה בשנה הקודמת. כח פנימי, שהוא מעבר לכל להגיון, מושך אותה אל המקום המיוחד לה. כך דימו חז"ל את ישראל הבאים לארצם על פי הפסוק "מי יתן לי אבר כיונה אעופה אשכונה, הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלע[2]" :

"הנה ארחיק נדוד" - נדנוד אחר נדנוד טלטול אחר טלטול. "אלין במדבר סלה" מוטב ללין במדברות של ארץ ישראל ולא בפלטריאות של ארץ העמים.

בהמשך לפרשת השמיטה בא הציווי: "והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ[3]". איסור זה נתפרש ע"י הרמב"ן[4]:

והנראה מדבריהם אלו שהיא מניעה שלא נצמית הארץ ביד נוכרים ולא נעזבנה להם בממכר מוחלט...ציווה עוד על המוכר שיזהר עוד שלא תימכר הארץ לצמיתות , והוא למי שיחזיק בה ולא ינהוג בה דין יובל עמנו הם הגויים, אבל נשמור שתהיה מכירתנו בה שתחזור אלינו על כל פנים, ולא נניח אותה בידם לעולם, ונתן בה הטעם... לפי שהארץ שלו, יתעלה ויתברך, ואנחנו כולם גרים ותושבים עמו ולא יחפוץ להושיב בה אחרים זולתנו  רק בידנו תשאר ואלינו תחזור.

קדושה יתרה נודעת בהמשך הפרשה לעיר מוקפת חומה. דינה של עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון (ראה רש"י) שונה מאשר סתם עיר, וכדברי המשנה[5]: "ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות...ערים מוקפות חומה מקודשות ממנה". לנו, בעיר הקודש עכו יש סימפטיה מיוחדת להלכה זו, שכן קרוב לוודאי שהעיר עכו הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון לפיכך קדושתה מיוחסת בהתאם.

באמונה שלמה נייחל שכמו שהתקיים בנו תחילת הפסוק "ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה" - יקויים בנו גם הסוף הטוב "...והייתה גאולתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו".  



[1] הקדמה ל'שבת הארץ'.

[2] תהילים נה, ח', בראשית רבה לט,ח ד"ה 'רבי יהודה'.

[3] ויקרא כה, כג.

[4] השגות לספר המצוות מל"ת רכז.

[5] כלים א,ו.


גרסת הדפסה      שלח לחבר


 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים