אודות הישיבה
 


עכו - בירת הגליל, היא מהעתיקות שבערי ישראל. שמה של העיר ניתן לה בימיה הראשונים של ההסטוריה. כשחטא דור אנוש - ביקש הקב"ה להחזירה לתוהו ובוהו והתחיל הים להציף את היבשה, עד שאמר לו הקב"ה 'עד כה תבא ולא תוסיף' - זו היא העיר עכו הטבולה כחצי אי בתוך הים, ומשם התחיל ישוב היבשה בשנית.

במשך כל שנות ההיסטוריה שימשה עכו כשער הכניסה והיציאה לארץ ישראל - בגמרא מסופר שהיו תלמידי החכמים מלווים את חבריהם עד עכו. עכו היא סמל הנאמנות בין עם ישראל לארץ ישראל. כל ימי הגלות עלו יחידי סגולה ובאו בשעריה של עכו: תנאים, אמוראים, ראשונים, אחרונים. ר' יחיאל מפריז, מבעלי תוספות, הקים ישיבה בעיר יחד עם כ-300 מתלמידיו. הרמב"ן כתב בה את איגרת המוסר הידועה ואת דרשתו לר"ה. הרמח"ל קבע בה בסוף ימיו  את מושבו.

היום, כאשר זכינו בחסדי ה' ליישב את חלקה הגדול של א"י ולהקים בה את מדינת היהודים - עלינו לזכור את מסירות נפשם של כל אותם יחידים וקבוצות שלאורך כל ההיסטוריה המשיכו להתגעגע לא"י ולממש את הזיקה בין העם לארצו, ועלינו להכיר טובה לעכו שפתחה שעריה והאירה פנים לכל אותם מנהיגי הדורות שנעתרו להזמנתה ובאו בשעריה.  

עכו של ימינו נמצאת בחזית המבחן הלאומי. למעלה מ- 15,000 תושבים יהודים עזבו את העיר בשלושים השנה האחרונות. בירת הגליל הלכה והתדרדרה במדרון חלקלק אל פי התהום. דברי הרמב"ן במצות עשה ד' זעקו מקירות העיר: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". מקדם הסכנה של איבוד הרוב היהודי והזהות הציונית של העיר הוא הגבוה בארץ - איבוד הרוב היהודי בעיר יהווה תקדים חסר תקנה. עכו היא הסמל והיא הסכר. פריצת הסכר הציוני יכולה לגרור לשרשרת ניפוץ דמוגראפית.

בית הכנסת לצעירים נמצא במרכז שכונת וולפסון. בימיה הטובים הייתה וולפסון שכונה יהודית לתפארת, בית הכנסת היה שוקק חיים והתפללו בו כ- 120מתפללים. בשנת תשס"ב עמד בית הכנסת כמעט שומם, ללא מנין. מעט  מזעיר  של יהודים נשארו בשכונה. האור הלאומי עמד לכבות בקריית וולפסון. ראשיה, חכמיה ויועציה של עכו הפנימו את גודל השבר - איבוד שליטה על קרייה כה גדולה בלב ליבה של עכו, בין התחנה המרכזית לתחנת הרכבת, כמוה כסתימת גולל על המפעל הציוני בעיר. קברניטי העיר ביקשו להקים בבית הכנסת מוסד של תורה שיפיח רוח של אמונה בעתידה היהודי של העיר.

ישיבת ההסדר עכו הוקמה בשנת תשס"ג בבית הכנסת לצעירים בשכונת וולפסון, בראשותו של ראש הישיבה, הרב יוסי שטרן, יחד עם כעשרים וחמשה תלמידים מישיבת מעלות. לאחר חמש שנים, למדו בישיבה כ-120 בחורים, ובשנת תשס"ט לומדים בישיבה למעלה מ-150 בחורים.

הישיבה היא בראש ובראשונה מוסד תורני-חינוכי. לימוד התורה המעמיק במרחבי התורה - גמרא, הלכה, תנ"ך, אמונה - הוא אבן היסוד בבניין האישיות. בחורי הישיבה משלבים בשנות לימודיהם עשייה קהילתית. הפעילות ההתנדבותית מסייעת מאוד לקהילה העכואית לעורר את עצמה, לגבש ולחזק את הצביון והזהות היהודית, אך יותר מכל תורמת להתפתחות הבחורים עצמם להתגבש ולהטביע בתוכם זהות של אישיות אידיאולוגית שטובת המדינה והכלל עומדת לנגד עיניהם. ההתנסות, חווית הנתינה והצלחת עם הלימוד המעמיק, הביאו את הישיבה לגידול מתמיד במספר התלמידים ובנפח הפעילות.

כיום ביססה הישיבה את מעמדה בתור קטר הצמיחה האידיאולוגי של עכו. חלק מבחורי הישיבה מתחתנים ובוחרים להקים את ביתם בקהילה הצעירה שמתפתחת סביב הישיבה. לפני כשנה התחילה הישבה בבניית הקריה החדש שתאפשר להכפיל את מספר תלמידי הישבה, ותפתח אופק חדש לגבי השפעת הישיבה על אופיה על עכו.

למרות החיים הצפופים בתוך אוכלוסיה ערבית, הישיבה דוגלת בשמירה קפדנית על הסדר הציבורי. דרכינו הלאומית ברורה וחדה, ויחד עם זאת הישיבה נזהרת בכבודם של הערבים הגרים בעכו. אין לישיבה עסק ולא פרובוקציה בקרב האוכלוסיה הערבית. בדרך המלך נלך, לא ניטה ימין ושמאל. יעודה של הישיבה בהיבט העירוני הוא שותפות עם יהודי העיר בגורלה וזהותה של העיר לאורך ימים ושנים.

בשנים האחרונות עוברת העיר מהפך תרבותי ורוחני. משפל וייאוש עברה עכו להיות סמל להתמודדות ולתקווה שאפשר לתקן. עכו היא המופת לכך שהתיקון בא מתוך אמונה, מתוך ברור הזהות ולא מתוך התכחשות וטשטוש התרבות היהודית.

ר' יהודה אלחראזי מגדולי משוררי יהדות ספרד, כתב על עכו לאחר שביקר בה:

ותשא משלה ותאמר: אני עכו, אני הוד כל מדינה .
כלילת חן ואין קץ לתכונה.
והכרמל סביבי עם לבנון. ושם נגלה כבוד שוכן מעונה.
וארצי מימות עולם קדושה. ואנוכי שכנה לשכינה.  

ר' יהודה אחינו, מי יגלה עפר מעיניך, לחזות עין בעין איך העיר ההיסטורית, קמה ומתנערת, מתעוררת ומתחדשת, ונהיית שכנה לשכינה.

 

ישיבת ההסדר עכו, אריה דושינצקי 1 עכו.
טלפון: 04-9913831/04-9913212 פקס: 04-9912211
yakko.email@gmail.com

כיפה - יהדות, שאל את הרב, מתכונים